- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק הפ"ב 25403-05-11
|
הפ"ב בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
25403-05-11,25009-04-11
17.8.2011 |
|
בפני : יהודה זפט - סגן נשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. BOYES DRIVE INVESTMENTS CC 2. עוז מוצרים מעור בע"מ עו"ד חיים בן יעקב |
: 1. ים החיים בע"מ 2. ג'ורדאל בע"מ 3. עזבון יעקב ניסן ז"ל 4. אורי בן-חור 5. יואל כהן 6. מצדה מעבדות ביוטכנולוגיות ים המלח בע"מ עו"ד ניסן שאוליאן |
| פסק-דין | |
בשנת 2004 הגישו המבקשות לבית המשפט כאן תביעה נגד המשיבים (ת.א 2485/04), בגדרה מונה כבורר השופט בדימוס דן ארבל (להלן: "הבורר").
ביום 3.4.2011 ניתן פסק בוררות, לפיו חויבו המבקשות לשלם למשיבים פיצויים בסך 5,968,443 ש"ח, כן חויבו המבקשות למחוק באופן מיידי ותוך 30 ימים את רישום סימן המסחר "ים החיים" (להלן: "סימן המסחר") הרשום ביפן, כן חויבו המבקשות בתשלום פיצוי קבוע בסך 10,000 ש"ח בגין כל עיכוב בשבוע במחיקת סימן המסחר הרשום ביפן. בנוסף חויבו המבקשות בהוצאות הבוררות ותשלום הוצאות אלה הושת על מר אריה בן מיור (להלן: "בן מיור"), בעל השליטה במבקשת 2, אשר בהחלטת ביניים של הבורר חויב להפקיד ערבות אישית להבטחת תשלום הוצאות הבוררות כפי שיפסקו (להלן: "פסק הבוררות").
המבקשות אינן משלימות עם פסק הבוררות ומכאן בקשתם לביטולו (הפ"ב 25403-05-11). מנגד עותרים המשיבים לאשר את פסק הבוררות (הפ"ב 25009-04-11).
טענות המבקשות
א. המבקשים טענו כי עובר לכריתת הסכם משנת 2003 (להלן: "הסכם 2003" או "ההסכם האחרון") רימו המשיבים את המבקשים כאשר הצהירו שים החיים בע"מ הינה בעלת זכות הקניין בסימן המסחר בכל מדינות העולם, ועל כן, הסכם 2003 בטל ובכלל זה סעיף 27 להסכם האמור, הכולל ויתור על טענות ביחס לתקופה שקדמה להסכם 2003 (להלן: "סעיף הויתור"). הבורר לא דן בסוגיה מרכזית זו, שהכרעה בה עשויה הייתה לשנות את תוצאת הבוררות באופן שתביעתן העיקרית של המבקשות הייתה מתקבלת.
ב. בתביעה שכנגד טענו המשיבות שהמבקשות לא עמדו בכמות המינימום שנקבעה בהסכם 2003, ובגין הפרה נטענת זו, תבעו פיצוי בגין אבדן רווח. הבורר קבע כי המבקשות לא הפרו את הסכם 2003 בנקודה זו, אולם חייב את המבקשות בפיצוי בעד נזק וקבע כי מאחר מאחר ושיעור הנזק לא הוכח הפיצוי יחושב על פי כמויות מינימום. בדרך חישוב זו חייב הבורר את המבקשות בסך של 3,065,445 ש"ח. קביעה זו של הבורר עומדת בסתירה לקביעתו לפיה אין כמויות מינימום מחייבות.
ג. ביום 8.11.2004, בהסכם 2003, הודיעו המשיבים למבקשות על ביטול חלקי של זיכיון, והודיעו כי הם רואים את הזיכיון כבטל. אף אחד מהצדדים לא חלק על כך. למרות זאת, דחה הבורר את טענת המשיבים לביטול חלקי, לצורך יצירת בסיס לחישוב אלטרנטיבי שביצע בהמשך. בכך ביטל הבורר את הביטול החלקי של המשיבים מבלי שהצדדים טענו לכך. יתר על כן, ביטול הודעת הביטול של המשיבים, חייב קבעה שהמשיבים הפרו את ההסכם בעצם מתן הודעת ביטול שלא כדין. הבורר נמנע מלקבוע זאת. לכך יש להוסיף כי בביטול הודעת הביטול של המשיבים, שינה הבורר את המציאות לפיה פעלו הצדדים אשר התנהגו בהתאם להודעת הביטול האמורה.
ד. המשיבים תבעו מתן חשבונות של הפעילות הכספית של המבקשים כדי לבדוק את היקף הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת ההסכם ורישום סימן המסחר שלא כדין, והעריכו את הנזק על דרך האומדן בסך של 250,000$. הבורר דחה את האומדן של המשיבים, והתחשב בכמויות מינימום לחישוב הפיצוי בסך 2,235,726 ש"ח, אף שקודם לכן קבע כי לא היו כמויות מינימום מחייבות.
ה. המשיבים תבעו לחייב את המבקשות לפעול לשם מחיקת רישום סימן המסחר ביפן, קרי חיוב השתדלות. למרות זאת, ולמרות שאין הדבר תלוי במבקשות אלא נתון לסמכות הרשויות ביפן, הורה הבורר למבקשות למחוק את רישום סימן המסחר ביפן תוך 30 ימים, ובכך חייב אותן בחיוב תוצאה שלא התבקש.
ו. על פי בקשת המשיבים והחלטת הבורר חתם בן מיור על ערבות להבטחת תשלום הוצאות בגין תביעת המבקשות. בשלב מאוחר לחתימה האמורה הגישו המשיבים תביעה שכנגד לבורר. למרות זאת, בפסק הבוררות החליט הבורר לממש את ערבותו של בן מיור והטיל עליו תשלום הוצאות ההליך ובכלל זה הוצאות התביעה שכנגד.
ז. בכל אלה, יש כדי להקים עילה ו/או עילות לביטול פסק הבוררת מכוח הוראות סעיף 24 (1), (3), (4), (5), (6), (7), (9) ו - (10) לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות").
טענות המשיבים
המשיבים דוחים את טענות המבקשות, מחמת היותן טענות של ערעור ולגופן, וכאמור עותרות לאישור פסק הבוררות.
דיון
- פסק הבוררות (נספח א הפ"ב 25009-04-11) מחזיק 68 עמודים, הכוללים תיאור הצדדים, תיאור השתלשלות הסכסוך, טענות הצדדים, פירוט הסעדים שנתבעו בתביעת המבקשות ובתביעה שכנגד, פירוט החלטות ביניים שניתנו על ידי הבורר, דיון בעניינים שבמחלוקת שהועלו במסגרת תביעת המבקשות והתביעה שכנגד ופסיקת סעדים.
- המבקשות מסתייגות מהכרעות הבורר העיקריות ומפסיקת הסעדים, וביחס לכל הכרעה או פסיקה של הבורר טוענות הן לקיומן של מספר עילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות שזו לשונו:
"בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;
...
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
